Apple
הקדמה - אבישי אשכנזי
גיל רוזנברג הוא מהאנשים הכי כנים שראיינתי. גיל לא מנסה למכור חלום, אלא מספר בדיוק מה נעשה, כולל הרגעים שלא ישן בלילה וחשבון הבנק היה על הפנים. ישבתי איתו וחיכיתי שיגיד לי את הנוסחה. הנוסחה לא הגיעה. מה שהגיע הוא משהו יותר מעניין: מסלול של אדם שהפחד שלו הפך להיות הנכס הגדול ביותר שלו.
הסיפור שעצר אותי
15 באפריל 2011 — היום שגיל לא שכח: איך משבר שותפים הפך לנקודת מפנה
בשעה 12 בצהריים קיבל גיל הזמנה לפגישה. השותף שלו הכריז: "אני רוצה מיליון שקל עד השעה 4. אם לא — עורך דין מדבר עם הבנק." גיל ידע שאם עורך דין מדבר עם הבנק, הסיפור שלו בנדל"ן נגמר.
מה הוא עשה? הוא שאל שאלה: "למה מיליון? איך הגעת למיליון?" — ומשפת הגוף הבין שהשותף עצמו לא יודע איך הגיע למספר. חצי שעה אחר כך סגרו על 250 אלף.
אבל המשבר האמיתי רק התחיל. ביומיים שאחרי, קונה הדירה שמכר כדי לשלם את הכסף ביטלה את העסקה. שבע דירות ואין תזרים לקוטג' של החודש. שלושה ימים אחר כך, מיליון שקל בידו. ואחרי שניות הלך לבנק ולא יצא עד שקיבל 300,000 ש"ח.
מה שגיל עשה בשעה שאחרי זה — זה הדבר שאני לא הצלחתי לשכוח מכל הראיון.
מה תמצאו בפרק
קבלת החלטות בלחץ
אינטואיציה לעומת דאטה
משבר שותפים
מינוף בנקאי
תמחור ומשא ומתן
שינוי תודעה
איזון עסק ומשפחה
ניטרול רגשות בעסקים
השאלות והתשובות בפרק
גיל רוזנברג נשאל על האסטרטגיה והמיינדסט במסע ההצלחה שלו:
חלק א׳ — מכניקה ואסטרטגיה: הפיכת מחשבה למציאות
1 רגע לפני שרכישת הדירה הראשונה מתגבשת במחשבה — מה היה הרקע לזה? במה עסקת באותה התקופה? ▼
קרה ב-2008, אחרי שאני חוטף איזה התקף חרדה. אני עצמאי ומרוויח מצוין, אבל אני עובד מאוד קשה. וככל שאני עובד יותר קשה אני מרוויח יותר טוב, אבל יש גבול לכמה אני יכול לעבוד. חיפשתי דרך לא למכור את הזמן שלי.
גיל לא החליט להשקיע בנדל"ן. הוא הגיע לנקודה שבה הפער בין "אני עובד קשה" לבין "הכסף לא תלוי בי" הפך לבלתי נסבל. זו לא תשוקה לנדל"ן — זו תגובה מהשטח: מחפשים דרך אחרת כשהדרך הנוכחית מגיעה לתקרה.
2 השקעות בנדל"ן היו המשך טבעי של משהו שכבר עשית, או קפיצה לתחום חדש לגמרי? ▼
באתי מגיל 17 מעולם חיי הלילה. עשיתי הרבה מאוד כסף, ואני יודע לייצר כסף. הגעתי להייטק, עבדתי כשכיר ואז כעצמאי. אני חושב שהנדל"ן זה הקונקטינג דה דוטס שלי — בדיעבד, כשאתה מסתכל אחורנית, הייתי צריך לעבור את המסע הזה כדי להגיע לאן שהגעתי.
גיל לא תכנן להיות משקיע נדל"ן. הוא פשוט המשיך ללכת — וחיי הלילה, ההייטק, העצמאות, כל אחד מהם הכין את הבא. ההתכנסות לנדל"ן לא הייתה תוצאה של תוכנית, אלא של כיוון שחזר על עצמו בצורות שונות עד שהתבהר.
3 איך הרגשת כלפי הרעיון להמשיך ולהשקיע בנדל"ן אחרי ההשקעה הראשונה? ▼
הרווחתי 1.2 מיליון שקל בחצי שנה — בלי לעשות כלום. אתה תבין, בלי לעשות כלום. וקרה פה משהו — אני לא יכול לחזור אחורה. זה שינוי תודעה.
יש הבדל בין מי שמבין שהכנסה פסיבית אפשרית, לבין מי שחווה אותה. גיל חווה אותה — 1.2 מיליון שקל בחצי שנה בלי לעשות כלום. אחרי חוויה כזו, אין דרך חזרה. לא כי היה רצון חזק — כי מה שנראה לפני כמו תקרה, נגמר.
4 מה מיוחד בדרך שלך להשקיע בנדל"ן שאתה לא רואה אצל אחרים? ▼
אני מביא לך עכשיו עסקה, אני מראה לך ארחת שמאי מיליון שקל. יש לי אותה ב-700. אתה נכנס או לא? אתה תשאל אותי כנראה לאן להעביר את הכסף. זה הכל. מאוד פשוט.
גיל לא משכנע — הוא מראה. ארחת שמאי מיליון שקל, מחיר 700. הפער בין הערך למחיר כל כך ברור שאין צורך לדבר. ברגע שיש תוצאה ראשונה שמדברת בעצמה, תגובת השוק מגיעה מעצמה.
5 איך חשבת על הדרך הזו — הייתה השראה או צירוף של דברים? ▼
הדברים הכי טובים קורים במקרה. העסקה הזאת בפתח תקווה, עזבתי אותם, ואז אותם חבר'ה של א' דורי עברו לנס ציונה. התקשרו אליי כי חשבו שנפלו על איזה טייקון. ופתאום אנחנו ארבע עשרה איש.
לא הייתה תוכנית — הייתה קשב. גיל שיתף מה שמצא, ואנשים הגיעו. ההתכנסות לקבוצת 14 איש לא קרתה מתכנון. קרתה כי היה כיוון, אפילו בלי שידעו שזה כיוון.
6 מאיפה הגיע הידע להתפתח כמשקיע נדל"ן? ▼
הלכתי ונרשמתי לאיזה שישה קורסים, שילמתי הרבה מאוד כסף. רכשתי את הידע, הידע הביא לי המון ביטחון. כבר בקורס עשיתי הרבה עסקאות.
גיל לא חיכה לסיים ללמוד. הלמידה והעשייה קרו יחד — כבר בתוך הקורס, עסקאות. זה לא כישרון. זו בחירה: להכניס את הידע למציאות מהר, לא לחכות שהוא יהיה מושלם.
7 כשעברת מרעיון לתוכנית — איך דמיינת שהחיים שלך ייראו? ▼
קבעתי לעצמי מטרה שלא היה לי מושג באותו רגע איך אני משיג אותה. אמרתי: בגיל 50, כלומר 15 שנה קדימה, אני רוצה הכנסות מנדל"ן, נטו 50 אלף שקל בחודש. המטרה תמיד זה כמה ומתי.
50,000 ₪ נטו בגיל 50. לא "אני רוצה הכנסה פסיבית". לא "אני רוצה להיות חופשי". מספר ותאריך. ברגע שיש כמה ומתי, כל עסקה, כל שיתוף פעולה, כל השקעת זמן — עוברים את אותה שאלה.
8 האם הגדרת יעד מדויק — כמו סכום כסף — והאם הוא ליווה אותך ביום-יום? ▼
כל פעולה שאתם עושים, כולל שאני קונה דירה, אני חושב רק מהדבר האחד: האם זה מקדם אותי למטרה שלי? אם זה לא מקדם — don't, אל תעשה. ועסקה שלא קידמה אותי, לא הלכתי עליה.
המטרה לא הייתה שלט על הקיר. היא הייתה פילטר. "האם זה מקדם אותי?" — אם לא, don't. לא רצון חזק. לא משמעת. סדר פעולות ברור שמייצר עקביות בלי להסתמך על מצב הרוח.
9 כשאתה נכנס להשקעה עם שותפים — מה גורם להם להיכנס איתך? ▼
אני כותב להם תוכנית עסקית. אני מציג להם את חקר השוק, עושה ממש כמו מצגת: זאת העסקה, אנחנו קונים בככה, מוכרים בככה, לוקחים מימון כזה, השיפוץ הולך ככה. אני עושה לו שלושה מסלולים — פסימי, בוננזה, ונורמלי.
גיל לא מוכר חלום — הוא מראה מספרים. שלושה מסלולים: פסימי, נורמלי, בוננזה. השותף יודע בדיוק מה הוא נכנס אליו. ברגע שיש הצעה ברורה, לא צריך לשכנע. ההחלטה מתקבלת מעצמה.
10 האם עשית פעולה של 'אין דרך חזרה' — שרפת ספינות? ▼
הצהרה פומבית דדליין — זה הדבר שמאפיין אותי. תמיד אני שם לעצמי דדליין, אני קורא לזה גרזינים. אני שם גרזינים לכל דבר, כי אחרת אני לא מתפקד.
גיל מכיר את עצמו: בלי מסגרת — הדברים לא קורים. אז הוא בונה מנגנון. דדליין, הצהרה פומבית, התחייבות כספית. לא מסתמך על רצון — בונה מבנה שמחזיק גם כשהרצון נחלש.
חלק ב׳ — מיינדסט: הפסיכולוגיה של ההצלחה
11 תאר מפלה זמנית אחת — מה עשית בעקבותיה? שינית תוכנית או ביצוע? ▼
15 באפריל 2011. אני זוכר את התאריך כי זה צלקת. לקחתי רשימה של כל הלקוחות שהיו באיזשהו תהליך. התקשרתי אליהם, מכרתי במחיר הפסד. סגרתי תוך שלושה ימים מיליון שקל.
גיל לא שינה מטרה — שינה טקטיקה. ההחלטה למכור בהפסד לא הייתה כניעה. הייתה חישוב: תזרים עכשיו, רווח אחר כך. ממשיך לפי עקרונות — ומתאים את הדרך בלי לוותר על לאן.
12 איך אתה מקבל החלטות — מחליט מהר ומשנה לאט, או להיפך? ▼
עשר שניות ולא משנה. אני קונה דירה בעשר שניות בלי לראות אותה. הדירה האחרונה שקניתי — לא ראיתי אותה עד עכשיו. מושכרת בשמונת אלפים שקל.
10 שניות. לא אומץ — סיום של תהליך. חקר שוק, כללים, ניסיון. כשהמסגרת ברורה, ההחלטה מתקבלת בעצמה. גיל מחליט גם בלי ודאות — כי העבודה נעשתה לפני.
13 עד כמה אתה מסתמך על תחושת בטן בקבלת החלטות? ▼
עם סוחרים אני כן הולך פה בפנים עם האינטואיציה הנשית שלי. אני למדתי לבחון אותם. כשאני רוצה משהו, אני הולך, זה כמו — אני רוצה עכשיו. אני לא אתחיל עכשיו לבדוק אלף קורסים.
גיל מפריד. על עסקות — נתונים. על אנשים — אינטואיציה שנבנתה מגיל 17 דרך התבוננות שקטה. הוא לא בוחר בין האחד לשני. הוא יודע מה להפעיל כשמולו מספרים, ומה להפעיל כשמולו בן אדם.
14 מה היה מקור האמונה העצמית שלך בתחילת הדרך? ▼
הייתי ילד מאוד מופנם, ילד מאוד ביישן. ומה שעשיתי, בגלל שהייתי ביישן — אני בחנתי אנשים כל יום. הייתי מסתכל על אנשים, ואני יודע לקרוא שפת גוף. ברגע שאתה מבין את הבן אדם, קל מאוד לקבל את ההחלטה.
ילד ביישן שלא דיבר — התבונן. שנים של קשב שקט הפכו לנכס. הביטחון של גיל לא בא מעידוד, לא מהצלחה קודמת. בא מידע שנצבר בפועל, ממי שמסתכל על אנשים כמו שאחרים מסתכלים על מספרים.
15 איך אתה מגיע לפגישות חשובות — עם אנרגיה והתלהבות, או עניינית וממוקדת? ▼
אני מגיע כמו שאני תמיד, אבל אני זה האנרגיה. אני נולדתי עם זה, אני תמיד הייתי כזה. ואני יודע שהיום אני יודע שגם אנרגיה ממגנטת אליך עוד אנשים.
גיל לא מדליק את עצמו לפגישה. הוא תמיד ככה. האנרגיה שלו לא ביצועית — היא אותנטית. יש הבדל בין מי שמגיע בכוונה לייצר רושם, לבין מי שמגיע כמו שהוא תמיד. אנשים מרגישים את ההבדל.
16 כשעולים רגשות שליליים — מה אתה עושה איתם? ▼
אין לי רגשות. אני אומר לך את זה בשיא הרצינות. ברגע שזה עסקים — אין אצלי מוסר, אין אצלי אגו, אין אצלי רגשות ואין אצלי מצפון. אני משאיר את הכל בבית.
גיל לא מדחיק רגשות — הוא מקצה להם מקום. בבית: בן אדם שלם. בעסקה: מנגנון. הרגש קיים — אבל הוא לא מנהל את ההחלטה. זה כלי שנבנה במשך שנים, לא מתנה שקיבל.
17 בזוגיות — איזה הרגל הכי עוזר לשמור על הקשר? ▼
יש לי ולמיכל דייט שבועי, כל יום שבת, שבע בבוקר, חוף דן אקדיה, הליכה. מיכל היא החברה הכי טובה שלי. אני מדבר איתה על הכל, אני משתף אותה בהכל.
גיל לא מוצא זמן — הוא מבנה אותו. יום שבת, שבע בבוקר, חוף דן אקדיה, הליכה. קבוע, שבועי, בלתי ניתן לביטול. אותה שיטה שמחזיקה את העסק — מחזיקה גם את הנישואין.
18 ספר על מקרה שבו נדרשה ממך נחישות של 'בולדוג' — מה כמעט שבר אותך ומה עשית? ▼
אני לא יוצא מהבנק עד שאני לא מקבל את ה-300,000 שקל מהם. וישבתי שם, ועברתי ממנהל למנהל, ואמרו לי לא, ולא, ולא, ולא. יצאתי עם כל השלוש מאות, אפילו בריבית טובה, אפילו בגרייס לעשר שנים.
גיל לא לחץ. הוא פשוט נשאר. לא יוצא מהבנק עד שמקבל 300,000 ש"ח. לא, לא, לא — ובסוף כן. יש הבדל בין מי שלוחץ לבין מי שמחזיק. הבנק לא הכנע לאיש — הכנע למי שלא זז.
ניתוח דרך שאלה אחת מהראיון
כשאין לך את כל המידע, אתה מחליט מהר או מחכה?
עשר שניות ולא משנה. אני קונה דירה בעשר שניות בלי לראות אותה. הדירה האחרונה שקניתי — לא ראיתי אותה עד עכשיו. מושכרת בשמונת אלפים שקל. יש הערכת שמאי על 2.9 מיליון, המחיר 2.5 — מה צריך מחשבון?
הפעולה
עיקרון ההצלחה
איפה אחרים טועים
גיל לא מחליט מהר כי הוא אמיץ, אלא כי עשה את כל העבודה לפני. חקר שוק קבוע, כללים ברורים לכל עסקה, ומחיר שוק ידוע. ה-10 שניות הן רק הסוף של תהליך שלם.
היל קרא לזה "החלטיות", אחד מ-13 העקרונות. האנשים המצליחים ביותר שחקר הגיעו להחלטות מהר ושינו אותן לאט. גיל הוא דוגמה חיה: "מחליט מהר, משנה לאט."
ממתינים לוודאות שלא תגיע. "אחכה לעוד נתון, לעוד אישור, לעוד ביקורת", ובינתיים מישהו אחר סגר את העסקה. הבעיה היא לא מהירות ההחלטה, אלא חוסר הידע שמאחוריה.
איך נפוליון היל היה מתייחס להצלחה של גיל רוזנברג
גיל אמר שהוא "פחדן מטבעי", ובכל זאת נבנה תיק נדל"ן בשווי 40 מיליון ש"ח בנדל"ן. היל ב"חשוב והתעשר" חקר מאות אנשים מצליחים וגילה שהפחד עצמו אינו הבעיה, הבעיה היא לתת לו לנהל את ההחלטות. גיל מזכיר בהקשר זה את עיקרון השליטה העצמית של היל: "ברגע שמגיעים למשא ומתן, אין מוסר, אין אגו, אין רגשות." במקרה של גיל, ניטרול זה אינו חולשה, אלא המנגנון שמאפשר לפעול גם כשהפחד נוכח.
מה אתה יכול ללמוד מזה על עצמך
אם את/ה מרגיש/ה שאת/ה מחכ/ה יותר מדי לפני קבלת החלטה, יכול להיות שהבעיה היא לא אומץ, אלא חוסר בהירות.
אנשים שמצליחים יודעים מראש מה הם מחפשים, ולכן ה-10 שניות של ההחלטה הן רק הסיום
הם פועלים גם בלי ודאות מלאה, כי הכינו את עצמם למצב הזה מראש
הם לא נותנים לרגש לעצור אותם, לא בגלל שאין להם רגשות, אלא כי למדו להפריד
זה היה מודל ההצלחה של גיל, עכשיו תורך לפרוץ.
הספר "חשוב והתעשר" — נקודת ההתחלה שלך לפריצה
לא סתם הספר נמכר ביותר מ־150 מיליון עותקים, עקרונות העושר וההצלחה של נפוליון היל מוכיחים את עצמם גם היום אצל כל יזם ואיש עסקים מצליח. המהדורה החווייתית כוללת תרגום חדש, תרשימים וסרטוני וידאו של מנטורים מובילים. לזמן מוגבל — חוברת יישום מרהיבה במתנה.
המועדון של חשוב והתעשר — לא עוד רשימת תפוצה
מייל קצר פעם בשבוע עם תובנות וכלים שיעזרו לך להתקדם לעבר המטרות שלך. ללא חפירות, ללא תשלום — ותמיד אפשר להתנתק.
מפת הפריצה האישית שלך - ליוצרים, יזמים ובעלי עסקים
יש לך מוצר או שירות שלא מוכר מספיק? עונים על כמה שאלות קצרות, ובתוך 5 דקות מקבלים דוח שיעשה סדר, יפיל כמה אסימונים קריטיים, ויגלה לך מה בדיוק מעכב אותך ומה הצעד הבא.
למפת הפריצה שלך (חינם) ←הממצא שהפתיע אותי
גיל הוא היחיד מ-4 המרואיינים שלא הגדיר מטרת-על בשם. שלושת האחרים דיברו על ייעוד, השפעה, מורשת. גיל? "אני עובד 4-5 שעות ביום, ימי ראשון בים, מאוד נוכח בבית." במקרה הזה נראה שמטרת-על יכולה להופיע גם כתיאור חיים, בלי שמי שחי אותה מזהה אותה.
